רונה קינן

רונה קינן היא זמרת, משוררת ומלחינה, המלווה את שיריה בנגינתה על גיטרה.

קינן נולדה ב- 26 ביולי, 1979 ביפו, והיא בתם של עמוס קינן, סופר ועיתונאי, ונורית גרץ, סופרת וחוקרת קולנוע. את השכלתה התיכונית רכשה במגמת תיאטרון בתיכון לאמנויות "תלמה ילין", וכיום היא מתגוררת בתל אביב. עולם המוזיקה, כך מספרת קינן, היה משמעותי עבורה מגיל צעיר, כאשר בגיל עשר קיוותה שיבוא יום ותהיה לה להקה משלה: "הייתי מבלה שעות בלדמיין איך כל אחד מהם ייראה ומה הוא ילבש".

בגיל 18 השתתפה במופע לצד אמנים ישראליים אחרים בפעם הראשונה, בערב ביצועים לשיריה של יונה וולך. המופע היה להצלחה, הוקלט ומאוחר יותר הופק לאלבום. לאותו מופע הלחינה קינן את השירים "קסיוס" ו"ההכרה שלי נמוגה."

רונה קינן הופיע עם ביצוע לשיר "עד העונג הבא" במופע לזכרה של ענבל פרלמוטר, שבו השתתפה לצד אמנים מצליחים כמו דנה ברגר, אסי לוי, יפעת נץ ויעל כהן.

סיבוב ההופעות של קינן לצד טל גורדון התחיל בהכנות של השתיים למופע חד פעמי לשיריה של גורדון. בסוף שנות התשעים שקדה קינן עם טל גורדון על מופע חד פעמי לשיריה של גורדון. המופע היה להצלחה, ובעקבותיו יצאו לסיבוב הופעות שנמשך שנתיים. בסופו, בשנת 2000, הוציאו את אלבומן המשותף "רציתי שזה לא ייגמר." שנה לאחר מכן יצאה קינן לסיבוב הופעות, הפעם במופע סולו, והפיקה מיני אלבום משיריה.

אלבום סולו

לאחר שהוציאה מספר סינגלים, פרסמה בשנת 2003 את אלבום הסולו הראשון והרשמי שלה – בהפקתו של יזהר אשדות – "לנשום בספירה לאחור", שכלל שירים בעברית ובאנגלית. לאחר צאת האלבום יצאה לסיבוב הופעות אקוסטי עם הגיטריסט ערן וייץ.

קינן המשיכה את שיתופי הפעולה עם אומנים שונים. השיר "הריקוד המוזר של הלב," שכתבה והלחינה, הקליטה בדואט עם גידי גוב, והוא היה להצלחה גדולה בתחנות רדיו ברחבי הארץ. עבור נורית גלרון הלחינה את השיר שכתבה יונה וולך "אבנים." קינן שיתפה פעולה עם אמנים ישראלים נוספים: יוני רכטר, שלומי שבן, יהודית רביץ, אסף אבידן, ברי סחרוף ועוד.

קינן הייתה בחירת הקרן למצוינות בתרבות בין השנים 2005 – 2008. בשנת 2007 התמודדה עם השיר "עיניים זרות," אותו כתבה והלחינה, בפסטיבל השירים של ישראל. שנה לאחר מכן, נכלל השיר באלבומה השני, הנקרא על שם השיר.

אלבומה השלישי, "שירים ליואל," יצא בשנת 2009. אלבום הקונספט נכתב על דמות בשם יואל, ששאבה השראה במעט מן סופר המוערך על ידי קינן, יואל הופמן, ובמעט מדמותו של אביה. הצלחתו של האלבום באה לידי ביטוי בבחירתה של קינן לזמרת השנה במצעד השירים העבריים של גלי צה"ל, ובפרס אקו"ם בקטגוריית פזמונאית.

לקראת צאת אלבומה "המראות ונחיתות," חברה שוב ליזהר אשדות, שהפיק גם הפעם את אלבום. ל"המראות ונחיתות" יצאה גם גרסה מורחבת במהדורה מיוחדת, שכללה שירים נוספים וייחודים בביצועה של קינן.

בשנים האחרונות מלמדת קינן בבית הספר למוזיקה "מזמור" למגזר הדתי.

בשנת 2004 יצאה קינן בהצהרה רשמית לתקשורת, והודיעה על השתייכותה לקהילת הלהט"ב.