רביד כחלני

ההתחלה

רביד כחלני, סולן ומוביל להקת "ימן בלוז", נולד בבת ים בשנת 1978. הוא שלישי מבין שבעה ילדים לזוג הורים שעלו מתימן. כשהיה ילד חזר אביו של כחלני בתשובה ושלח את ילדיו ללמוד תורה אצל המורי, מתוך מטרה לחזק אצלם את הקשר אל המורשת היהודית-תימנית. גם בבית עסק האב בלימודי תורה וניסה לגרום לילדיו ללכת בדרכיו. כחלני מספר שלמרות שהוא לא ממש התחבר לדת, היה קורא את "וייתן לך האלוהים" בכל מוצאי שבת כדי שאביו ירשה לו לצאת ולשחק כדורגל עם החברים.

פסקול ילדותו היה מורכב ממוזיקה תימנית שהוריו היו שומעים בבית, ומכאן יכולתו המופלאה לשיר בהגייה כל כך מדוייקת בעברית ובערבית. הוא עשה סיבוב גדול בעולמות מגוונים של מוזיקה ואמנות כדי למצוא את עצמו, אך בסופו של דבר חזר הבייתה – המוזיקה שהוא עושה היום מתכתבת באופן ברור עם שורשיו.

רביד כחלני (צילום מסך: YouTube)

החיפוש

כשהיה בן 15 עברו הוריו של כחלני להתגורר בהתנחלות אלון מורה. הוא התקשה להתמודד עם המהלך הזה וממגוון סיבות עזב את הלימודים ואת הבית, עבר לחולון ומשם הגיע אל העיר הגדולה – תל אביב. בגיל 18, אחרי שעבד בכמה וכמה עבודות מזדמנות, החל ללמוד משחק בבית הספר ניסן נתיב. פסגת קריירת המשחק שלו היתה כאשר שיחק בהצגה "חלודה" בפסטיבל עכו, בה גילם את דמותו של יגאל עמיר. מבית הספר למשחק עבר לעולם התנועה והחל בלימודי בלט. אמנם הוא לא בנה קריירה בריקוד או במשחק אך כשרואים אותו על הבמה, ניתן לראות בברור את השימוש שהוא עושה בכלים שרכש.

נקודת המפנה

כחלני הבין שהוא רוצה להיות מוזיקאי בשנת 2003. זה קרה בזכות הכוריאוגרף יוסי יונגמן, אשר הזמין אותו לשיר במופעו Joy שעלה על הבמות במסגרת פסטיבל ישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא עהופיע כזמר וברגע שזה קרה, היה לו ברור שזה הכיוון שלו. הוא התנסה בשלל סגנונות מוזיקליים במסעו חזרה אל המוזיקה התימנית, פאנק, סול, בלוז, אופרה ואפילו שירה כנסייתית, וגם לאחר שחזר לשורשיו הוא ממשיך לשלב אותם בעשייתו.

בזכות שיתופי פעולה עם מוזיקאים שונים הרחיב והעמיק כחלני את הידע והנסיון שלו בז'אנרים שונים של המוזיקה הערבית. הוא השתתף בהרכבים ובמופעים שונים, ביניהם מופע בשם "Desert Blues". באחד המופעים הללו נכח המוזיקאי עידן רייכל. רייכל התרשם מכחלני והזמין אותו להצטרף למופע אקוסטי שהעלה ולאחר מכן לקחת חלק בפרויקט הבינלאומי שלו. "רביד מביא אנרגיה חדשה ומרעננת ," אמר רייכל כשנשאל על עבודתו עם כחלני באותה תקופה, "לו ולקהל יש חיבור מיוחד".

המהפכה

האלבום הראשון של ימן בלוז יצא בשנת 2011 ותוך זמן קצר תפס מקום נכבד בתחום מוזיקת העולם בארץ ובחו"ל. ב-2015 יצא אלבום שני "Insaniya" (אנושות בערבית). "לפני שאנחנו דתיים או פוליטיקאים או כל דבר אחר, אנחנו בני אדם", מסביר כחלני את שם האלבום ואת האג'נדה המוזיקלית שלו.

הייחודיות במוזיקה של ימן בלוז אינה בעיסוק במוזיקה תימנית וערבית. רבים עשו זאת קודם, היא גם אינה ברענון ובעדכון של המוזיקה המסורתית. כחלני וימן בלוז לוקחים את הישן ומערבבים אותו עם החדש, מביאים את השורשים המוזיקליים שלהם לידי ביטוי במציאות של היום ורוקחים מנגינות שמחברות תרבויות שונות ומגוונות ולפעמים גם מסוכסכות. בזכות השילוב הייחודי של הדרבוקה, כלי הנשיפה, כלי ההקשה והעוד, והשירה בשלל שפות, כולל אנגלית, ערבית, עברית ואפילו ג'יבריש נוצר דבר חדש, סוג של הוכחה שניתן להכיל את הכל וליצור מהשילוב הזה משהו נפלא. ההצלחה הכבירה של הלהקה ברחבי העולם רק מוכיחה כמה כוח יש בעירוב הרגיש הזה

כמו שאומר רביד כחלני באחד משיריו: "זה לא משנה מאיפה אתה מגיע השפה שלך היא השפה שלי/זה לא משנה לאיזה אלוהים אתה מתפלל המנגינה תמיד באה מהלב".