כבוד השופטת דורית בייניש

דורית בייניש על כס השופט (תמונה: לאטמה)

דורית בייניש היא האישה הראשונה אשר התמנתה לתפקיד פרקליטת המדינה ולתפקיד המכובד ביותר במערכת המשפט – נשיאת בית המשפט העליון. בייניש היתה מעורבת בהרבה מאוד פרשיות משפטיות חשובות, לרבות פרשת קו 300, פרשת אריה דרעי, אירועי סברה ושתילה ועוד.

דורית בייניש – ראשית הדרך

דורית בייניש נולדה בתל אביב ב-28 בפברואר 1942. היא היתה בת הזקונים של חוה ואהרן ורבה, אשר עלו ארצה מקובל שבפולין. אביה שימש בתפקיד בכיר בלשכת המס המרכזית של ההסתדרות ועסקן במפלגת מפא"י, ואמה היתה גננת, עורכת וסופרת אשר נמנתה עם מעצבי התרבות של הגיל הרך. כל ילדותה של בייניש עברה בתל אביב, שם גם סיימה את לימודי התיכון.

משסיימה את לימודיה בתיכון התגייסה לאגף כוח אדם במטכ"ל והשתחררה בדרגת סגן. עם שחרורה נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית – ולאחר שסיימה תואר שני בהצטיינות כבר היה ברור שלהיות עורכת דין זה מה שהיא רוצה לעשות כשתהיה גדולה.

אבל בעצם… לא "סתם" עורכת דין.

דורית בייניש עשתה את ההתמחות שלה לא במשרד עורכי דין סטנדרטי, אלא במחלקת החקיקה של משרד המשפטים ובלשכה הראשית של פרקליטות המדינה, ולאחר זמן קצר כבר כיהנה כעוזרת לפרקליט מחוז ירושלים. בשנת 1970 החלה בייניש לעבוד בפרקליטות המדינה, בתחילה כסגנית פרקליט המדינה אשר ייצגה את המדינה בתיקים פליליים בעיקר. בשנת 1976 מונתה בייניש למנהלת מחלקת הבג"ץ בפרקליטות המדינה ועסקה, בין היתר, בסוגיית ההתנחלויות.

בשנת 1982 מונתה בייניש למשנה לפרקליט המדינה ועסקה בפרשיות בעלות משקל רב בתולדות ישראל, כגון סברה ושתילה, המחתרת היהודית, קו 300 ועוד. החל משנת 1989 ועד 1995 שימשה בייניש כפרקליטת המדינה – האישה הראשונה בישראל שכיהנה בתפקיד זה. בשנים אלה לקחה חלק בהכרעות לא פשוטות כגון העמדתו לדין של אריה דרעי בגין חשד לקבלת שוחד, גירוש פעילי החמאס ללבנון, משבר מניות הבנקים, אבישי רביב, החשבוניות הפיקטיביות במפלגת הליכוד ועוד.

כבוד השופטת

בשנת 1995 מונתה דורית בייניש לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון, וזאת לאחר שבשנת 1993 נפסלה מועמדותה על קוצו של קול. היא כיהנה כיושבת ראש ועדת הבחירות בכנסת ה-17 ובשנת 2006, עת פרש השופט מיכאל חשין מתפקיד נשיא בית המשפט העליון, היתה אמורה להתמנות למשנה נשיא בית המשפט העליון. אבל, ועדת בחירת השופטים לא התכנסה, משרת המשנה לנשיא בית המשפט העליון לא אוישה, וזאת עד שנתקבלה ההחלטה למנות את בייניש לנשיאת בית המשפט העליון – גם ללא כהונה קודמת כמשנה. על תקופת הכהונה שלה בתפקיד זה אמרה בייניש: "תקופת הנשיאות שלי לא קלה. אני מאלה שלא מספיק להם שיקבלו את דעתם, אני רוצה שידעו שאני גם צודקת". בייניש כיהנה בתפקיד הנשיאה במשך 6 שנים, עד שהגיעה לגיל הפרישה – לפי החוק.

וקצת על החיים האישיים

דורית בייניש נשואה ליחזקאל בייניש, עורך דין עצמאי. לשניים שתי בנות וארבעה נכדים. אחותה של בייניש היא פנינה הררי – אלמנתו של איש ההגדנה, הפלמ"ח, השב"כ והמוסד מייק הררי, ובנה דור היה נשוי לבתה של נעמי שמר.